מאי וון פון - Mai Văn Phấn

תורגם מאנגלית לעברית על ידי ללי מיכאלי

Translated from English into Hebrew by Lali Michaeli

Lali Michaeli dịch từ tiếng Anh sang tiếng Hebrew*

 

 

Lali Michaeli, poet

 

 

 

 

 

מהבית שלנו

 

אתה אוסף דברים לפי עונות

צרור פרחי אשכולית לסתיו

שזיפים לאביב

 

אנחנו דופקים אוויר, תהום עמוקה, שדי אדמה

בוחרים מקומות חמים להצבת הרהיטים שלנו

מקומות לא מסודרים לסידור השולחנות והכיסאות שלנו

 

אנחנו שופכים את דאגותינו בשולחן ארוחת הערב

עם מקלות אכילה קוטפים ירקות מהשדה המרוחק

הדגים נוגסים בפיתיון בתוך סיר החימר

 

אנחנו אוהבים את העקבות ליד זיפי האורז

בארות עמוקות, נחלים ונהרות, בריכות ושלוליות

 

אל תשבו בחדר זמן רב מדי

צאו לשדה, אל גדת הנהר

שם העלים צומחים ירוקים והדגים מתפתלים

 

נושכים אננס טרי או תפוז מתוק

נותנים למיץ לנזול על אדמה חומה.

 

 

 

From Our Home

 

You gather things according to their seasons

a bunch of grapefruit flowers for autumn

plums for spring

 

We are the pulse of air, deep abyss, breasts of soil

we choose warm places to set our furniture

uncluttered places to put our tables and chairs

 

We drop our worries at the dinner table

with chopsticks we pick vegetables from the field afar

the fish bites on the bait inside our clay pot

 

We love the footprints near the rice stubble

deep wells, streams and rivers, ponds and puddles

 

Don't sit in the room too long

go out into the field, out to the river bank

where leaves grow green and fish wriggle

 

Bite on fresh pineapple or sweet orange

and let juice drop on brown soil.

 

 

 

 

 

 

 

ביוגרפיה של לאלי ציפי מיכאלי

 

ללי ציפי מיכאלי (נולדה ב-20 במרץ 1964 בגאורגיה) היא משוררת ישראלית.

מיכאלי עלתה לישראל בינואר 1972 עם הוריה ושני אחיה. היא בוגרת המחלקה לספרות משווה (עולם) באוניברסיטת בר-אילן, בעלת תואר שני [דרוש מקור] בספרות השוואתית באוניברסיטת בר-אילן.

שיריה של מיכאלי פורסמו ב"הארץ", "ידיעות אחרונות","מעריב" וכן בכתבי עת ספרותיים, בהם "עכשיו", "מאזנים", "עיתון 77", "ספקולציה", "הו!", "אודיסאה" ובשפות זרות ב-Sinn und Form (גר') ו-Poetry International. שיריה התפרסמו גם באנתולוגיה "השירים הכי יפים" בעריכת מנחם בן ודורון קורן ובאנתולוגיה בעריכת תמר משמר, "מי מפחד מווירג'יניות" וכן באנתולוגיות בינלאומיות. כמה משיריה זכו ללחנים, שבוצעו בידי יסמין אבן, ירונה כספי, דן תורן ואריק שטראוס.

ספריה של מיכאלי זכו לשבחים, בין השאר מפי ראובן שבת ב"עכשיו",[3] שציין את האסוציאטיביות בשירה ואף מתח קווים משווים בינה לבין המשורר יונתן רטוש והמשורר דוד אבידן. לפי שבת, "חומרי שירתה של ללי ציפי מיכאלי טבועים ונחתמים לכבוד השירה העברית לדורותיה, ובוודאי לא רק בשירת נשים מדובר כאן, אלא בספרות העברית והישראלית בכללותה". בהתייחס לתרגום של אחד משיריה בספר "צייר אותי בוערת" ציין עמנואל דובשק את מיכאלי לשבח וגרס כי "היא אולי המשוררת פורצת הדרך הבולטת בשירה הישראלית היום". לדעת יונתן ברג, "מיכאלי עסוקה רבות בחדש: בחיפוש אחר דרכים חדשות לבטא ולשקף את המציאות, הדבר נכון הן לצד הצורני והן לזה הקשור לתוכן בשירתה. שיריה של מיכאלי אינם "ממושמעים", הצו הבסיסי שמוביל אותם היא תנועת התודעה וחיפוש בשפה של ביטוי לאותה תנועה חופשית." לדעת דורי מנור "בשירים עזי מבע, הבועטים בחושניות ובחדווה בכל מוסכמה חברתית או פואטית, בוחנת לָלי את מושג הבית, ובאמצעותו - את מושגי ה"פנים" וה"חוץ". שיריה ממששים את קו הגבול בין האדם כיצור פרטי וכיצור חברתי, בין ההוויה הדומֶסטית לבין ההוויה הבין-אישית, בין מה שמצוי בין ארבעה קירות לבין הרוח החודרת מבחוץ אל חלל הנפש."

במהלך 2010-2008 יצרה מיכאלי פרויקט וידאו-ארט שירה בשיתוף עם ynet. היא לימדה עברית לסטודנטים זרים באוניברסיטאות תל אביב ובר-אילן, והרצתה על שירה, קולנוע ואמנות בסינמטק תל אביב בשנים 2015-2014. היא ערכה "אנתולוגיה לשירת מחאה" בשם "התנגדות", שיצאה בהוצאה עצמית בשנת 2011. מלמדת עברית סטודנטים זרים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

למיכאלי בן אחד. היא מתגוררת בתל אביב.

ספריה

"שירי ללי" בהוצאת עקד (1990)

"צייר אותי בוערת" בהוצאת כרמל (2008)

"הסולנית", בהוצאת עכשיו (2013)

"מסֶכֶת פנים", בהוצאת עכשיו (2015)

"הבית המשוגע", בהוצאת אבן חושן (2018)

"פאפא", בהוצאת אבן חושן (2019)

ספרים בשפות זרות

מבחר השירה ლექსი50 ("50 שירים") תרגום לגיאורגית, הוצאת Nodar Dumbadze גיאורגיה, 2018.

מבחר השירה Psaume de femme ("מזמור אישה") תרגום לצרפתית, הוצאת Levant צרפת, 2019.

ספר השירה Casa de Nebuni ("הבית המשוגע") תרגום לרומנית, הוצאת Editura Academiei Internationale Orient-Occident רומניה, 2019.

ספר השירה La Casa Folle ("הבית המשוגע") תרגום לאיטלקית, הוצאת Lieto Colle איטליה, 2019.

ספר השירה Божевільний ДІМ ("הבית המשוגע") תרגום לאוקראינית, הוצאת Каіала אוקראינה, 2020.

ספר השירה Безумный дом ("הבית המשוגע") תרגום לרוסית, הוצאת Издательский дом Владимира Коркунова מוסקבה, 2020.

ספר השירה") The Mad House הבית המשוגע") תרגום לאנגלית, הוצאת Adelaide Books Publishing House ניו יורק, 2020.

ספר השירה पागलसदन("הבית המשוגע") תרגום להינדית, הוצאת Aabs Publishing House קולקטה, הודו, 2020.

ספר השירה পাগলবাড়ি("הבית המשוגע") תרגום לבנגלית, הוצאת Aabs Publishing House קולקטה, הודו, 2020.

ספר השירה Deli Ev ("הבית המשוגע") תרגום לטורקית, הוצאת Şiirden publishing house איסטנבול, טורקיה, 2021.

ספר השירה 疯狂的房子("הבית המשוגע") תרגום לסינית, הוצאת The Earth Culture Press בייג'ינג, סין, 2021.

ספר השירה Савдойи уй ("הבית המשוגע") תרגום לאוזבקית, הוצאת Altaspera publishing house קנדה-אוזבקיסטן, 2021.

ספר השירה Тентек уй ("הבית המשוגע") תרגום לקזחית, הוצאת Altaspera publishing house קנדה-קזחסטן, 2021.

ספר השירה पापा("פאפא") תרגום להינדית, הוצאת Aabs Publishing House קולקטה, הודו,2021.

ספר השירה পাপা("פאפא") תרגום לבנגלית, הוצאת Aabs Publishing House קולקטה, הודו,2021.

ספר השירה Папа ("פאפא") תרגום לרוסית, סנט פטרסבורג, רוסיה,2021.

ספר השירה Papa ("פאפא") תרגום לאנגלית, הוצאת Adelaide Books Publishing House ניו יורק, ארצות הברית,2021.

לקריאה נוספת

משה גרנות, "לקסיקון סופרי ישראל", אגודת הסופרים העבריים ודני ספרים, 2009, עמ' 614.

גבריאל מוקד, בזמן אמיתי, הוצאת עכשיו עמדה, 2011, עמ' 402.

ליאת סידס, "הגוף כאנטומיה של עונג" (על ספר שיריה של ללי ציפי מיכאלי "הסולנית"), בתוך: עתון 77, גל' 373 (שבט-אדר תשע"ד, ינואר-פברואר 2014), עורכים - מיכאל בסר, עמית ישראלי-גלעד, עמ' 20–21.

ראובן שבת, "בלשית הפרא של תל אביב" (על 'הסולנית'), פורסם בכתב העת עכשיו 74-73, עורך גבריאל מוקד, סתיו-חורף 2013–2014, תשע"ד, עמודים 268–269.

שלמה בן-בסה, "הצילו אותי / אל תצילו אותי" (מאמר ביקורת על הספר "מסֶכֶת פנים"), בתוך: עיתון 77, גל' 385, (חשון-כסלו תשע"ו, אוקטובר-נובמבר 2015), עורכים - מיכאל בסר, עמית ישראלי-גלעד, עמ' 9.

אילן ברקוביץ', שירת ישראל: ללי ציפי מיכאלי (טור ביקורתי על השיר "לא מפוצצת לשכנים את הצורה", מתוך הספר "מסֶכֶת פנים"), בתוך: עיתון 77, גל' 389, (סיון-תמוז תשע"ו, יוני-יולי 2016), עורכים - מיכאל בסר, עמית ישראלי-גלעד, עמ' 15.

ליאת סידס, "פלאנרית תל אביבית" (על מסע ושוטטות בשירתה של מיכאלי), בתוך: עיתון 77, גל' 391 (תשרי-חשון תשע"ז,

 

 

 

Biography of Lali Tsipi Michaeli

 

Lali Tsipi Michaeli is an Israeli independent poet. She immigrated from Georgia to Israel at the age of seven. She has published six poetry books so far. Attended international poetry festivals. She was part of a residecy program for talented writers in New York at 2018.

Her books have been translated into foreign languages in New York, India, France, Italy, Georgia, Ukraina, Russa, Romania, Turkish, Chinese and Iran. Michaeli was defined by Prof. Gabriel Moked as "Erotico-Urban Poet" in his book " In real time" and considered innovative by critics.

In the Rabindranath Tagore International Poetry Competition she won the Poiesis International Award for Excellence In Poetry  (2021).

Lali taught Hebrew language at Bar Ilan University, at Tel Aviv University and at Ben-Gurion University. She has one son and lives in Tel Aviv by the sea.

 

 

 

ביוגרפיה של מאי ואן פן

 

מאי וון פון נולד בשנת 1955 בנין בין, דלתא הנהר האדום בצפון וייטנאם. זכה בפרסי שירה רבים בווייטנאם: "תחרות שירה" של שבועי נגי הא נחי בשנת 1994. "תחרות שירה" של שבועון ון נג '1995. "ספרות" של תרבות הסלבריטאים נגווין בון כיאם (עיר הונג פונג) בשנת 1991, 1993 , 1994, 1995. זוכה פרס "אגודת הסופרים בווייטנאם" היוקרתי בשנת 2010, פרס הספרות של צ'יקאדה בשבדיה בשנת 2017, פרס האקדמיה הסרבית למדעים ואמנויות בשנת 2019 ופרס הספרות של איגוד המתרגמים הספרותיים של מונטנגרו בשנת .2020 זכה פעמיים בפרס ספרות עט הזהב של הפדרציה הרוסית, ב-2019 (על ספר השירה "Два крыла / Two Wings") וב- 2020, הפרס Aco Karamanov בצפון מקדוניה בשנת 2020, הפרס הראשון בפסטיבל הבינלאומי ופסטיבל "יחד במאה העשרים ואחת "בבולגריה 2020, במדליית אלישר נבוי מאיגוד הסופרים וההיסטוריונים של מרכז אסיה בשנת 2021. הוא פרסם 16 ספרי שירה וספר ביקורת - מאמרים בווייטנאם. 24 מספרי השירה שלו פורסמו במדינות זרות. שיריו של מאי ואן פון מתורגמים ל-33 שפות.

 

 

 

_______________

* Tiếng Hebrew được gọi là tiếng Do Thái, là một ngôn ngữ bản địa tại Israel, được hơn 9 triệu người trên toàn cầu sử dụng, trong đó 5 triệu người ở Israel. Đây là ngôn ngữ của người Israel cổ đại. Những mẫu viết chữ Hebrew cổ nhất có niên đại từ thế kỷ 10 trước Công Nguyên. Tiếng Hebrew thuộc về nhánh Semit của ngữ hệ Phi-Á. Tiếng Hebrew được viết và đọc từ phải sang trái, giống tiếng Ả Rập và tiếng Ba Tư. Tiếng Hebrew biến mất như một ngôn ngữ nói hàng ngày từ khoảng năm 200 đến 400, do hậu quả của khởi nghĩa Bar Kokhba. Nó tồn tại qua thời kỳ trung cổ như ngôn ngữ dùng trong phụng vụ Do Thái giáo và văn học giáo đoàn. Sau đó, vào thế kỷ 19, nó được hồi sinh như một ngôn ngữ nói và viết. Theo Ethnologue, tiếng Hebrew trở thành ngôn ngữ của 5 triệu người toàn cầu vào năm 1998. Tiếng Hebrew hiện đại là một trong hai ngôn ngữ chính thức của Nhà nước Israel (ngôn ngữ còn lại là tiếng Ả Rập chuẩn hiện đại). Còn tiếng Hebrew tiền hiện đại được dùng khi cầu nguyện và nghiên cứu trong các cộng đồng người Do Thái hiện nay. Tiếng Hebrew cổ đại cũng là ngôn ngữ phụng vụ của người Samaria. Như một ngoại ngữ, nó được đa phần người Do Thái và các nghiên cứu sinh Do Thái giáo và Israel, các nhà khảo cổ và ngôn ngữ học chuyên về Trung Đông và các nền văn minh của nó, học và nghiên cứu. Ngũ Thư (Torah) và hầu hết phần còn lại của Kinh Thánh Hebrew (Tanakh) được viết bằng tiếng Hebrew Cổ điển (hay tiếng Hebrew Kinh Thánh). Vì lý do này, từ thời cổ đại tiếng Hebrew đã được người Do Thái gọi là Leshon HaKodesh, "Thánh ngữ".

(Theo Wikipedia)